מעמד ילד מאומץ לצרכי ירושה, לא כפי שהיה בעבר!
קודם לתיקון יכול היה ילד מאומץ (וגם צאצאיו) לרשת את הוריו המאמצים והוריו המאמצים יכלו לרשת את ילדם המאומץ ותו לא. ילד מאומץ לא יכול היה לרשת את קרובי הורהו המאמץ וגם קרובי המאמץ לא יכלו לרשת את הילד המאומץ.
ביולי 2012 תוקן החוק ומעמדו של ילד מאומץ כדין הינו שווה לילד ביולוגי לכל דבר ועניין.
אמחיש זאת ע"י דוגמא:
הורה מאמץ של ילד מאומץ נפטר לפני הורהו (סבתו הלא ביולוגית של המאומץ). לפני התיקון לחוק, המאומץ יכול היה לרשת את הורהו המאמץ אך לא יכול היה לרשת את סבתו הלא ביולוגית – אביו של הורהו המאמץ במקרה שהורהו המאמץ נפטר לפני הסבתא. בעקבות התיקון לחוק הושווה מעמדו של ילד מאומץ לזה של ילד ביולוגי, זה יכול לרשת לא רק את הורהו המאמץ אלא גם את קרוביו של הורהו המאמץ. כאמור, יכול הילד המאומץ לרשת את סבתו הלא ביולוגית, זאת למקרה והורהו המאמץ נפטר לפני הסבתא.
ירושה מכוח אימוץ
(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ.
(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על-פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על-פי דין את המאומץ.
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
רצון המחוקק הוא להיטיב עם ילדים מאומצים, באופן שיירשו גם את מאמציהם וגם את הוריהם הטבעיים.
החוק הישראלי מחייב צו של בית משפט לאימוץ על מנת שיהא תוקף לזכאות הירושה, כאמור בסעיף 1(א) לחוק אימוץ ילדים, תשמ”א-1981 (להלן, חוק האימוץ).
דהיינו, כאשר ההורים רואים בו מאומץ והילד רואה בהם מאמצים – אולם אימוץ זה לא קיבל אישור חוקי ולא נעשה “כדין” – גם אם יחסי הקרבה בין הצדדים היו כבן להוריו, ואף אם הדבר נמשך על-פני תקופה ארוכה – לא ירש “המאמץ” מכוח הוראת סעיף זה.
הוראת הסעיף הינה חד-משמעית ומקנה זכויות ירושה רק למי ש”אומץ כדין”.
כאמור, במידה והנכם ילדים מאומצים ולא עברתם הליך אימוץ פורמאלי מומלץ להתחיל כבר עכשיו הליך אימוץ כדין על מנת ליהנות מזכויות המגיעות לכם כדין ולמנוע אי צדק בהמשך.
מעמד ילד מאומץ לצרכי ירושה