כללים כלליים לקביעת גובה דמי מזונות ילדים

עפ"י הוראות הדין האישי אב מחויב במזונות ילדים (אב יהודי בהתאם לדיני ישראל). דיני ישראל מטילים חבות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, ילדים אשר גילם מכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב מזונות אשר אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד.
כשמדברים על צרכי הילד, הכוונה ל"צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים של הילד בהם נושא רק האב (לדוגמא: תשלום עבור ביגוד, הנעלה, מזון, צעצועים מגורים. לעיתים מתווסף גם תשלום לתרופות וטיפולים רפואיים, הוצאות טיפול בילדים קטנים, תשלום לגן הילדים וכו).

החל מגיל 6 עד גיל 15- שני ההורים מחויבים במזונות ילדיהם. הכוונה לצרכים נוספים של הילד עליהם יש לשלם מזונות מ"דין צדקה" (לדוגמא: תשלום הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים ועוד). קרי, נדרשת השתתפות האם בתשלום, כך שבצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו ואילו בתשלום הצרכים הנוספים נושאים האם והאב בדרך כלל בחלקים שווים.

מגיל 15 עד גיל 18- מדובר בחיוב מזונות מ"דין צדקה" בלבד. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.
הפסיקה קבעה כי מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, ישלם האב כשליש מהסכום המוסכם.

Error: Contact form not found.