ידועים בציבור הינם בני זוג המנהלים משק בית ותא משפחתי באופן הזהה בדיוק לבני זוג נישואין. בני הזוג מביאים ילדים לעולם, גרים תחת קורת גג אחת, משתפים חשבונות וצוברים נכסים משותפים – כל זאת מבלי להיות קשורים בקשר נישואין – מתוך הסכמה.
הסכמה זו יכולה להיעשות בכתב או בעל פה, כך או כך רואים עצמם בני הזוג כשותפים זוגיים לכל דבר ועניין. בחוק הישראלי קיימים למעלה מ-20 חוקים המעגנים את מושג ה"ידועים בציבור" עמוק בתוך התודעה הישראלית והמערכת המשפטית. חוקים רבים כגון חוק הירושה או חוק הביטוח הלאומי חלים גם על ידועים בציבור.
עם זאת, לא כל זוג אשר חי תחת קורת גג אחת או מנהל מערכת יחסים ארוכת שנים ומלאת אמון ייחשב כ"ידוע בציבור". על מנת לקבל הכרה שכזו, צריכים בני הזוג לעמוד בשני תנאים מצטברים:
חיי משפחה
התנאי הראשון של – קיום חיי משפחה – בא לבטא במהותו קיום מערכת חיים אינטימית, המנוהלת כאילו היו בני הזוג בעל ואישה הקשורים בברית הנישואין. על בני הזוג להוכיח כי יחסיהם הושתתו על ערכים של חיבה, אהבה, אמון הדדי ושותפות גורל.
ניהול משק משותף
על מנת שיוכרו בני זוג כ"ידועים בציבור" עליהם לנהל משק משותף. על פי הפסיקה, משק משותף כולל קורת גג אחת, הלבשה, מזון, לינה, ושאר צרכים הדרושים בעבור אדם בחיי היום-יום. מן המילה "משותף" נגזרת מהות תרומתם המשותפת של כל אחד מבני הזוג למערך הזוגי אם באופן של ממון ונכסים, ואם בניהול משק בית כל אחד לפי יכולתו וכישוריו.
בית המשפט קבע כי תרומת בני הזוג לא תהא על מנת להביא לסיפוק אישי אלא כנהוג בבני משפחה, לטובת התא המשפחתי בכללותו. בני זוג לא יוכרו כ"ידועים בציבור" במידה ומערכת היחסים ביניהם נועדה לספק צרכים כספיים או טובות הנאה. במילים אחרות – ידועים בציבור הינם כבעל ואישה לכל דבר, מבלי להיות רשומים כך על ידי בית הדין הדתי.
חיי משפחה ומשק משותף – תנאים מצטברים
עוד נקבע בפסיקה כי היסודות הנזכרים – חיי משפחה ומשק בית משותף – הינם תנאים שלובים השזורים זה בזה אשר כל אחד מהם נצרך למשנהו. לא על חיי משפחה לבד מדובר כאן אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף.
צור קשר
Error: Contact form not found.
